הנפקתה של פייסבוק לאחרונה העידה על הכיוון הברור של החברה בשנים הקרובות – להפוך למנוע השיווקי והכלכלי החזק ביותר באינטרנט, באמצעות כוחה כרשת חברתית. גם המעבר לתצוגת הטיימליין, הרחבת מקום הפרסומות (אפילו במסך ההתנתקות מהאתר) והוספת אפשרות ה-Offers לבעלי דפים נועדו לשדר לעסקים כי מלאכת השיווק שלהם צריכה לכלול גם (אם לא בעיקר) שיווק בפייסבוק.

בעיני פייסבוק, אחד הכלים המשמעותיים שחשוב שיעמדו לרשותו של מנהל הדף, הוא מערכת סטטיסטיקות איכותית ככל שניתן. למסקנה זו הגיעו בפייסבוק כבר לפני כשנתיים, כשהחלו לקדם את ה-Pages כמכשיר למיתוג ולשיווק עבור חברות מסחריות. פייסבוק יצאה מנקודת הנחה (מוצדקת) לפיה יש לצייד את מנהל הדף במידע הטוב ביותר על מנת שיידע היכן לחזק את חולשותיו ובאילו אספקטים או קהלי יעד עליו להשקיע. מאז שהגיעו בפייסבוק למסקנה הזו, הלכו והשתכללו ה-Insights שפייסבוק מציעה למנהלי הדפים ולמפתחי האפליקציות, וכיום המידע העומד לרשות מנהל הדף אמור להעניק לו בסיס איתן לבחינת המשך הפעילות בדף.

עם זאת, חשוב לציין כי הסטטיסטיקות השונות של התנועה והתגובות בדף הפייסבוק הן חשובות לא רק מבחינת היכולות של מנהל המדיה החברתית בבחירת הפוסטים, למשל. עד לאחרונה, הנתון הסטטיסטי היחיד שהיה חשוף לכלל ציבור הגולשים היה כמות הליייקים, אך עם החלת הטיימליין בפייסבוק לעמודי המותגים, נחשפו כמה נתונים מתוך ה-Insights גם לכלל המשתמשים. עבור המשווקים, זוהי דרך להבין טוב יותר את מתחריהם בפייסבוק וליצור תחרות לא רק על לייקים, אלא גם על התוכן ובמיוחד על מידת המחויבות בשיתוף (Engagement). עסקים יכולים להשתמש במידע על המתחרים כדי להציב יעדים לעצמם ולהשוות את מגמת הצמיחה שלהם בפייסבוק לעומת אחרים. אם בעבר הלא רחוק "קניית" לייקים שלא באה לידי ביטוי בשיתוף הגולשים במסגרת העמוד הייתה המטרה העיקרית, כעת עם הפיכת חלק מה-Insights לציבוריים, מידת הצלחתם באה לידי ביטוי במדדים שפייסבוק קובעת ומחשיבה – וחושפת בפני הכלל.

אם כך, מהם הפרמטרים הבסיסיים ביותר להבנת ה-Insights עבור מנהל הדף?

מסך התובנות הראשי כולל ארבעה נתונים בסיסיים ומרכזיים החשובים להבנת קהל היעד ומידת השימוש בדף. שני הנתונים הראשונים נוגעים לקהל: כמות הלייקים בעמוד, פוטנציאל החשיפה באמצעות "חברים של אוהדים" (Friends of fans) המהווים מגעל ויראלי רחב יותר. שני הנתונים הבאים, שהם שבועיים, עוסקים במידת הויראליות והפעילות והם המשמעותיים ביותר לבחינת איכות הפעילות שלכם בפייסבוק – בהם נתמקד כעת:

Talking About This - כשפייסבוק מתכוון ל-this, הוא מדבר עליכם. וכמה מדברים עליכם, זהו המדד החשוב ביותר והממצה ביותר למידת הפעילות בדף הפייסבוק שלכם. המדד מונה את המשתמשים הייחודיים הפעילים, אלו שביצעו כל פעולה (או בלשון הפייסבוקית – "יצרו סיפור") על גבי הדף שלכם: לחצו לייק לאחד הפוסטים, הגיבו, שיתפו את הפוסטים לחבריהם, תייגו בתמונות, פרסמו ביוזמתם על הוול בעמודכם וכן הלאה.

Weekly Total Reach – מדד חשוב ובעל ערך רב נוסף, המראה את מידת החשיפה של העמוד ותכניו. ליתר דיוק, נתון זה מתייחס לשאלה עד כמה הפוסטים שהעליתם או הועלה על ידי משתמשים אחרים באתר שלכם, נצפה במהלך השבוע האחרון. המדד כלול  זהו ככל הנראה האינדיקטור החשוב ביותר למידת הויראליות של העמוד שלכם.

Page Posts - אחד הפרמטרים הטובים ביותר שפייסבוק הוסיפה בחידושיה האחרונים הוא היכולת לנתח כל פוסט בנפרד. כלומר, פייסבוק מאפשרת למנהלים לדעת לנתח בצורה טובה ומגובה סטטיסטית את מידת האפקטיביות של כל פוסט והצלחתו בעיניים "פייסבוקיות" : מידת החשיפה של הפוסט (Reach), כמות ההקלקות על הפוסט (Engaged users), משתמשים שהשתתפו באופן אקטיבי במסגרת הפוסט ע"י תגובות, לייקים ושיתופים (Talking about this) ומדד הויראליות (Virality) של הפוסט המביע את אחוז המשתתפים שיצרו סיפור או "דיברו על זה" מבין אלו שנחשפו אליו. העמודה האחרונה, מדד הויראליות, היא ככל הנראה המדויקת והמעניינת ביותר – שכן היא מאפשרת למנהלי המדיה החברתית להבין עד כמה סוגים שונים של פוסטים, בין אם בנושא, בשפה או בסוג המדיה (סרטונים, תמונות, קישורים לאתרים חיצוניים וכד'), מדברים יותר לקהל היעד של הדף ומניעים אותו לפעולה. כיוון שאחוז ויראליות גבוה מעיד על הצלחה במדדים של פייסבוק, מומלץ בעת בדיקת ה-Insights לדרג את הפוסטים השונים על פי מידת הויראליות שלהם (באמצעות לחיצה על עמודת Virality בטבלה), על מנת לבחון את הפוסטים המוצלחים ביותר שלכם.

חודרים לעומק התובנות

מעבר למסך ה-Insights הראשי, קיימים שלושה מסכים משניים – Likes, Reach ו-Talking about this – המאפשרים מבט נוסף ומעמיק יותר על תנועת הגולשים ובעיקר על אופיים. פייסבוק מעניקה כלים חשובים למדי גם בפילוח דמוגרפי של המשתמשים בדף ואלו שנחשפו אליו, כולל נתונים על גיל, מין, מדינות, ערים ושפות. כל המסכים המשניים כוללים הצגות גרפיות ברורות הניתנות לסינון והן נוחות מאוד למשתמש.

חשוב להתעכב על מספר נתונים בעלי חשיבות המופיעים במסכים המשניים. כך, למשל, במסך Likes, נתון מעניין ורלוונטי במיוחד עבורכם יכול להיות מקורות הלייקים (Like Sources) – כלומר, מהיכן הגיעו אליכם האוהדים ולחצו בעקבות זאת לייק? אם, למשל, ניתן לזהות שאתר האינטרנט שלכם הוא מקור גיוס הלייקים הגדול ביותר שלכם, נסו לשלב את פייסבוק כמה שניתן במסגרת האתר. באותה מידה, אם יצאתם בקמפיין מודעות ממומן (Facebook Adverts) שמטרתו לגייס לייקים, זהו מדד איכותי לבדיקת איכות הקמפיין.

במסך המתאר את מידת החשיפה, ה-Reach, ניתן למצוא מעבר לנתונים הדמוגרפיים כמה סטטיסטיקות שיכולות לסייע לכם במדידת הפעילות שלכם. למשל, ההבחנה בסוג החשיפה של הדף בעיני המשתמשים: האם הדף נחשף באופן אורגני (העדכון ב-Newsfeed של המשתמש או על גבי הדף עצמו), באופן ויראלי (דרך פעולה שחבר ביצע והופיעה לו ב-Ticker למשל) או דרך קמפיין ממומן, מה שמהווה אינידקטור איכותי נוסף לדבר שבעיני פייסבוק, כמובן, הוא החשוב ביותר. כמו כן, ניתן לראות את מידת תדירות החשיפה והכניסות של המשתמשים לעמוד, עפ"י חלוקה בין משתמשים ייחודיים (Unique) לבין כמות הכניסות (Page views).

פייסבוק בשירות חופש המידע?

פייסבוק, כפי שניתן לראות באופן ברור בכל תחומי הפעילות שלה, איננה קופאת על השמרים. בימים אלה מבטיחים בפייסבוק להפוך כבר בשבועות הקרובים את כל הנתונים לנכונים בזמן אמת – מה שצפוי להעצים את היכולת לשפר את הביצועים תוך כדי תנועה, לזהות את התגובות המתאימות שממשיכות ומעוררות את הדיון תוך כדי התנהלותו ולתת מענה לקשיים באופן מיידי. הדבר חשוב ביותר, איך לא, לאותם מנהלי מדיה חברתית שהתקציב בראש מעייניהם ומתחזקים קמפיין מודעות ממומן. עם כניסת השינויים הללו בהדרגה, אלו יוכלו לבצע שינויים נדרשים בקמפיינים שלהם בהתאם לתוצאות תוך כדי תנועה.

לסיכום, ניתוח הנתונים הסטטיסטיים המסופקים למנהלי המדיה החברתית ע"י פייסבוק רחוקים מלהיות רק אנקדוטות. פייסבוק פועלת כל העת לספק את הצורך של מנהלי הדפים במידע רב ורלוונטי ככל שניתן, על מנת שיידעו לשפר את ביצועיהם. מיותר כמעט לציין שפייסבוק אינה פועלת ממניעים אלטרואיסטים – בעיני פייסבוק של עידן ההנפקה, נדרשת הרשת החברתית הגדולה בעולם להוכיח כי היא מסוגלת לתת מענה איכותי בעיקר למשווקים הגדולים ולהפוך את פייסבוק לזירה שבה החתירה לחשיפת המידע איננה מסתיימת.

מנטרות השגורות בפיהן של מנהלי שיווק כגון הבנת הלקוח וההכרח להתאים את השפה אליו, חייבות לבוא לידי ביטוי בעזרת שימוש נכון ב-Insights של פייסבוק. כאשר מדברים על Engagement והצורך להניע משתמשים לעמוד שלכם ולהגדיל את הויראליות, מרכזיותן של ה"תובנות" ברורה – הן מספקות תמונה רחבה של מידע שבעזרתו ניתן להשתפר ולהבין בעיקר מה הקהל שלכם מחפש ובמה הוא מתעניין.  כך, לנוכח החשיבות הרבה של המדיה החברתית (ובפרט פייסבוק) במערך השיווק של עסקים, התובנות שפייסבוק מספק יכולים להיות משמעותיים לקידום העסק בזירת הרשת.

גולשים רבים קיבלו את תצוגת ה-Timeline בעמודים האישיים שלהם בפייסבוק בפנים חמוצות. כעת, הגיע תורם של מנהלי המדיה החברתית לעקם פרצוף לנוכח השינוי הגדול שנכפה עליהם. בשבוע שעבר הודיעה פייסבוק, כי החל מה-30 במרץ יעברו אוטומטית כל עמודי האוהדים, ה-Pages, לפורמט "ציר הזמן" הדומה לפרופילים האישיים.  מהם, אם כך, הבשורות והשינויים המרכזיים בעמוד הטיימליין למותגים?

1. לכתם (בטרם עת) של טאבי הנחיתה
הרעם של פייסבוק ביומם הבהיר של מומחי המדיה החברתית היה ביטול לשוניות הנחיתה. עם המעבר לטיימליין, עיצובי ה"ברוכים הבאים" המושקעים והתחרויות שנועדו למטרות שיווק בפייסבוק וגיוס אוהדים לעמוד, מאבדים את משמעותם העיקרית, לפחות עד לשינוי הבא. הערך השיווקי של העמודים הללו בגיוס לייקים, דרך תחרויות אטרקטיביות או מתן מידע מעורר עניין, התרוקן למעשה וכעת כל הגולשים בפייסבוק, בין אם לחצו "לייק" ובין אם לאו, חשופים לאותה תצוגה. עם זאת, חשוב להדגיש כי אפליקציות, תחרויות ו-Mini sites שנבנו בדפי הפייסבוק אינם יורדים לטימיון. להפך – בתצוגת הטיימליין החדשה יש מקום בולט יותר לארבעה טאבים לבחירתכם (מתוך 12, כשטאב ה-Photos תמיד יופיע ראשון), כולל תמונות ייעודיות שמחליפות את האייקונים הקטנים בתצוגה הקודמת.

2. Cover yourself
אולי הבשורה הגדולה ביותר של הטיימליין, שמטרתה להפוך את העמודים להרבה יותר צבעוניים ובעיקר ויזואליים, היא תמונת הקאבר (315 על 850 פיקסלים). תמונה זו, המוכרת גם מהטיימליין בעמודים האישיים ותופסת חלק נרחב במיוחד מהמסך, תופיע לצד תמונת הפרופיל שהוקטנה (180 על 180 פיקסלים). תמונת הקאבר אמורה, לפחות לכאורה, לפצות במעט על אובדן דפי הנחיתה, אך פייסבוק בחרה להטיל על מנהלי ומעצבי האתרים איסורים שונים, חלקם דרקוניים,  בבחירת תמונת הקאבר: החל מאיסורים על פרסום מבצעים והנחות וכלה בהגבלת ההנעה לפעולה כמו Like או Share בתמונה הראשית, לא פחות ולא יותר.

3. נועצים ומככבים
תחת הכותרת "Highlight what matters", פייסבוק מציגה תוספת חדשה ומבורכת במסגרת הטיימליין – היכולת "לנעוץ" פוסטים על הקיר (Pinned Post), פונקציה המוכרת בעיקר למנהלי פורומים. המשמעות היא שניתן להגדיר כל פוסט -  מידע פרסומי על מבצעים, הפניות לאפליקציות, הודעות על אירועים חשובים או סקר שחשוב לכם – כפוסט נעוץ והוא יופיע בראש העמוד במשך 7 ימים. גם כאן, יש פיצוי מסוים על היעדר דפי הנחיתה, למרות מגבלת זמן הנעיצה. במקביל, כמו בעמודים האישיים, ניתן להרחיב את תצוגתו של כל פוסט לכל רוחב העמוד, ע"י סימונו בכוכב (Starred).

4. אבני דרך
ועוד חדשות מעניינות – ההיסטוריה הארגונית שלכם מגיעה גם למדיה החברתית. מעבר לכך שכמו בעמודים האישיים, המשתמשים יוכלו לראות את כל העדכונים מיום הקמת העמוד, הטיימליין מאפשר לחברה או למותג להציג בפני המשתמשים בפייסבוק את האירועים, ציוני הדרך והשינויים המרכזיים שקרו בחיי הארגון שלכם באמצעות פונקציית ה-Milestones. כל "אבן מיל" אמורה להיות מלווה, כמובן, בתמונה גדולה.

5. עצור, נחשפת
מאחורי הקלעים, פייסבוק החליטה לפנק את מנהלי העמודים בממשק ניהול נוח וקל לשימוש ו-Insights איכותיים יותר. אך באותה נשימה, בשקט מופתי למדי, מאפשרת כעת תצוגת הטיימליין לכל הגולשים, ובמיוחד למשווקים ולמתחרים שלך, יותר מידע אודות ה-Insights של העמוד: מה היה השבוע הפופולרי ביותר של העמוד, העיר בה יש הכי הרבה אוהדים, קבוצת הגיל השכיחה ביותר וכן תצוגה גרפית של מגמת גיוס הלייקים החדשים ושל מדד הויראליות Talking about this.

6. פייסבוק לשירותך?
במקביל לממשק הניהול החדש, פייסבוק מביאה לעולם העמודים המסחריים את ה-Messages – ההודעות הפרטיות המוכרות מהממשק האישי, בהבדל משמעותי – רק האוהדים יכולים ליזום שיחה ישירה עם מנהל הדף. נותר לראות כיצד ההודעות הפרטיות החדשות ישפיעו על תחום שירות הלקוחות בפייסבוק: האם זהו ככל כאב ראש חדש למנהלי השירות, או שמא זהו מקום מפלט נוח עבורם מפני תגובות שליליות פומביות?

—

על פניו, שינויים אלו נראים גדולים ומשמעותיים – לפחות בחלקם. עם היעלמותם של דפי הנחיתה או הטלת המגבלות על עיצוב תמונת ה-Cover, מלאכת השיווק הופכת למאתגרת יותר. בד בבד, אמורים שינויים אלו להוביל את המשווקים ומנהלי המדיה החברתית  להגדיל את רווחיה של פייסבוק מפרסומות וסיפורים ממומנים (Sponsored Stories).

בעיניי, המהלך משקף את השאיפה של פייסבוק לשים דגש רחב יותר על התוכן שהארגון, החברה או המותג שלכם מייצר – במיוחד על התוכן הויזואלי, שזוכה להעדפה ברורה בממשק הטיימליין. בעמוד הטיימליין פייסבוק דורשת ממנהלי הדפים לספר את הסיפור הארגוני, לחשוף את עולם התוכן של המותג גם בהיבט ההיסטורי (כך, למשל, ב-Milestones) ובעיקר להאניש אותו דרך הגברת האינטראקציה עם האוהדים.

עד כמה, אם כך, מדובר במהפכה או לפחות בבשורה של ממש? התשובה לכך, לטעמי, רחוקה מלהיות ברורה. ראשית, בגלל חוסר הרלוונטיות של כמה מהמרכיבים החדשים בטיימליין לארגונים רבים. הטיימליין, כידוע, עוצב עבור המשתמשים האישיים ובו הם יכולים לשתף את חבריהם בסיפור חייהם. גם אם פייסבוק שואפת "להאניש" את המותגים, הארגונים והמוצרים – הם אינם בני אדם ולא תמיד הם יכולים לתרגם את הידע שלהם לכדי סיפור אנושי. בנוסף, לא תמיד יש ערך להיסטוריה שזוכה לדגש נרחב בתצוגת הטיימליין. יותר מכך, לעתים היא אפילו מזיקה: חשבו, למשל, על חברות וארגונים המתמודדים עם מחאות וזעם ציבורי (שלא לדבר על פוליטיקאים). הסיפור שהם רוצים לספר כיום, שהוא המשמעותי ביותר עבורם, איננו בהכרח הסיפור שהם ביקשו לספר לפני שנתיים וכעת זוכה לדגש מיוחד בפייסבוק.

אבל השאלה האמיתית שיש לשאול היא עד כמה כל זה באמת משנה? חשבו על ההרגלים שלכם כמשתמשי פייסבוק – כמה פעמים אתם נכנסים מיוזמתכם לעמוד הפייסבוק של חברה או מותג להם עשיתם לייק? או לצורך העניין, אפילו לפרופיל האישי של חבריכם. זה נכון, במקרה הטוב, רק לדפים הקרובים ללבכם באופן מיוחד. במרבית המקרים, עיקר הפעילות של המשתמש הממוצע בפייסבוק מתבצעת דרך ה-Newsfeed וה-Ticker בעמוד הראשי. עוד בטרם המעבר לטיימליין, משתמשים לא חזרו לעמודי האוהדים שכללו אפליקציות אינטראקטיביות ותחרויות מיוחדות – מדוע שיעשו את זה עכשיו, כאשר הדפים הללו דומים עוד יותר לכל פרופיל אחר בפייסבוק?

ספק רב אם הטיימליין מהווה בשורה משמעותית במיוחד. הוא אמנם מציב אתגר חדש ומעניין בפני מנהלי המדיה החברתית ואנשי השיווק, אך המשימה המרכזית נותרה בעינה גם בעידן הטיימליין – יצירת קהילה אינטראקטיבית סביב התוכן שהמותג מייצר.

כבר ב-2009 הודיעו מנועי החיפוש הגדולים וביניהם גוגל שהם תומכים רשמית בתג קנוניקל אשר נועד לעזור בטיפול בתוכן כפול באתרים.

אז למה נזכרתי רק עכשיו לכתוב פוסט בנושא?

למען האמת הליבה של הפוסט הזה קיימת אצלי במחשב זה זמן רב. מדובר במסמך שהייתי שולחת לבוני אתרים שלא מאפשרים להגדיר תג קנוניקל במערכת הניהול שלהם מהסיבה הפשוטה שהם פשוט לא מבינים בקידום אתרים ולא דואגים להתעדכן בחידושים.

לקוחות מגיעים אלינו עם אתר יפיפה ששילמו עליו ממיטב כספם, אך מאחוריו מערכת ניהול פרמיטיבית שאינה מכוונת SEO . כדי להתחיל ולבצע קידום הלקוח מקבל מאתנו מסמך מפורט עם הנחיות לשינויים באתר, שעליהם כמובן, הוא נאלץ להוסיף תשלום לחברת הבנייה. וזו כמובן לדעתנו הוצאה כספית מיותרת שכן תכונות כאלו ואחרות היו צריכות להיות מוגדרות מלכתחילה.

 לכן, לאחר שהשבוע כמות הפעמים ששלחתי מסמך זה חצתה כל גבול הגיוני, החלטתי פשוט להעלות את הפוסט לאתר בתקווה שפרסומו ברשת יעזור בקידום מערכות הניהול שנבנות בארץ, כך שתרגישו חופשי לעזור לי במטרה זו ולהפיץ פוסט זה הלאה.

מהי בעיית התוכן הכפול באתרים – ולמה חשוב לטפל בה?

תוכן כפול הינו תוכן שמופיע באינטרנט ביותר ממקום אחד.
כיוון שגוגל שואף לתוצאות חיפוש רלוונטיות ואיכותיות הוא איננו מעוניין לאנדקס את אותו תוכן יותר מפעם אחת. כאשר הוא נתקל בבעיית תוכן כפול הוא ישאף להשאיר את המקור ולהעניש את ההעתקים – הוא יכול להעניש את הדף המשוכפל בלבד או את כל האתר ולהעיף אותו לחלוטין מתוצאות החיפוש.

איך הוא מזהה את המקור? אז ככה, גוגל לא תמיד הוא מזהה את המקור ולכן זוהי אחריותכם (או אחריותה של חברת הקידום) לאתר את התוכן הכפול ולטפל בו. שאלות שיכולות לעזור למנוע החיפוש לזהות את המקור: באיזה אתר נתקל בתוכן הזה בפעם הראשונה? מהי רמת האמון של האתר? לאיזה דף מופנים הכי הרבה לינקים? ועוד.

דוגמאות לתוכן כפול שניתן לפתור בעזרת תג קנוניקל

·         הוספת פרמטרים אחרי הURL : פרמטרים שמתווספים אחרי כתובת האתר אינם משנים את נראות הדף בדפדפן. קוד הדף הינו אותו קוד. אך מבחינת גוגל מדובר בתוכן כפול.

o        הדף הרשמי: http://www.example.co.il/blog/ 

o        אותו דף עם הוספת פרמטרים סתמיים: http://www.example.co.il/blog/?fff=123

·         אי תאימות בין אותיות גדולות לקטנות:  כתובת האתר באותיות גדולות או קטנות אינה משנה את נראות הדף. קוד הדף הינו אותו קוד.  אך מבחינת גוגל מדובר בתוכן כפול.

o        הדף הרשמי:   http://www.example.co.il/blog/ 

o        אותו דף כשהמילה blog מתחילה באות גדולה:  http://www.example.co.il/Blog/ 

איך תג קנוניקל עוזר במניעת תוכן כפול באתר?

תג קנוניקל  מאפשר למנהל האתר להגדיר עבור כל דף באתר מהי כתובתו (URL) הרשמית. חשוב לציין שמצובר בהמלצה בלבד. מנועי החיפוש לא מתחייבים שיישמו את ההמלצה, אך כן ייתיחסו אליה.
 

נבחר לדוגמא בדף הראשי של הבלוג שלנו. כתובתו הרשמית היא http://www.example.co.il/blog/

כלומר, כל הגעה של הגולש לאותו הדף ב-URL  שונה נניח לכתובת  http://www.example.co.il/Blog/   מנוע החיפוש יתייחס ל-URL עפ"י מה שהוגדר בתג קנוניקל. כלומר הדף לא יאונדקס בכתובת השגויה וכן הכוח של הקישור יועבר לURL  הרשמי שהוגדר.

תג קנוניקל לדף זה יוגדר  ב-HTML  באזור ה-HEAD  עבור כל דף בצורה כזו

<head> 

<link rel="canonical" href="http://www.example.co.il/blog/" />

</head>

היום גוגל הודיעה רשמית כי היא מאפשרת לבעלי עסקים לפתוח דף עסק רשמי ברשת החברתית שלה גוגל+. גוגל מנסה לדמות את האינטראקציות היומיומיות שאנו מנהלים עם לקוחות וליישם אותם בגוגל+ לעסקים. הרשת החברתית החדשה מציגה מגוון רב של כלים שצריכים לעזור לנו לפתח קשרים אישיים עם הלקוחות שלנו, רובם מוכרים לנו מ-Facebook  ואינם מהווים בשורה של ממש. לדעתי הכלי המעניין ביותר שגוגל+ מציעה הוא ה-Hangout המאפשר לנהל וידאו צ'אט חי עם 9 לקוחות בו זמנית. הכלי הזה אינו ייחודי לדף עסקי בגוגל+ (ניתן להשתמש בו גם באמצעות פרופיל פרטי בגוגל+) אך יישום עסקי של הפיצ'ר הזה יכול לפתוח הזדמנויות ואפשרויות שלא היו זמינים קודם לכן (לפחות לא בחינם).

האפשרויות של דפי גוגל+ לעסקים

ניתן לפרסם סטטוסים, תמונות, סרטוני וידאו ולינקים

שיחות פנים אל פנים עם hangouts -הפיצ'ר הזה מאפשר לנהל שיחת וידיאו עם 9 לקוחות בו זמנית. בשביל מה צריך את זה? לתת הסבר על מוצר, בונוס ללקוחות נבחרים (לדוגמא: פגישה וירטואלית עם שף לצורך הדגמה כלשהי), קבלת משוב וכו…

ניתן ליצור מעגלים שונים - המעגלים מאפשרים לפרסם מידע רק עבור קבוצת אנשים מוגדרת. חשוב לציין כי ניתן לצרף חברים למעגלים רק במידה והם צרפו את הדף העסקי שלך למעגל שלהם קודם. 

שם הדף ניתן לשינוי – ניתן לשנות שם של דף עסקי בכל עת. יש לציין שאם החשבון של העסק של אומת (רלוונטי עבור חשבונות עם עוקבים רבים) האימות יוסר. 

אפשר לבחור בתור מי להגיב - תוכל לבחור אם להגיב בתור הדף או בתור המשתמש הפרטי.  

ניתן ליצור דפי Google+ עבור מגוון ישויות שונות - כלומר, לעסק יכולים להיות מספר דפי משנה. למשל אם מדובר למשל בחברת אוסם. היא תוכל לפתוח דף כללי לחברה, דף למוצר במבה, דף לאירוע מסויים וכו…

ניתן להציב כפתור +1 באתרים חיצוניים - בלחיצה על כפתור +1 אנשים יוכלו מצד אחד לשתף תכנים באתר שלך בקלות ומצד שני אתה מקבל אישור חיצוני גלוי לתוכן שלך.

ניתן לקשר דף עסקי בגוגל+ לאתר חברה חיצוני - ניתן לייצר לינק מעוצב לחשבון בגוגל+ ולשתול אותו באתר חיצוני. הפלאגין שמציעה גוגל+ מאפשר לבחור מספר עיצובים וגם לשלוט על שם העסק המוצג. הפלאגין מייצר קוד אותו צריך לשתול בקוד דף. ייתכן שלשם כך תצטרו להיעזר במתכנת האתר. 

הקשר בין קידום אתרים לגוגל+ - חיבור ישיר של גוגל+ מאפשר לנווט במהירות לדפים עסקיים מתוך החיפוש של גוגל באמצעות הוספת הסימן + בתחילת שם החברה, למשל  'youtube+'. עסקים שגוגל בחרה להוסיף לחיפוש הישיר נהנים מכך שהתוצאה הראשונה שתתקבל תהיה קישור ישיר לדף העסקי שלהם בגוגל+ עם תמונה ואותה שורת תיאור כפי שמופיעה בדף העסקי. לא כל חברה זוכה בחיבור ישיר. הזכאות נקבעת לפי שני פרמטרים: מידת הרלוונטיות והפופולריות של הדף שלך,  קיום קשר בין דף גוגל+ עסקי והאתר שלך. קשר זה נוצר בשני אופנים – האחד: באמצעות הוספת לינק לאתר בלשונית "אודות" בתוך הדף העסקי בגוגל+, השני: באמצעות הוספת קישור באתר שלך לדף העסקי בגוגל+ (כפי שמוסבר בסעיף הקודם)

מגבלות של דפי גוגל+ לעסקים

• כאמור, דף עסקי יכול להוסיף למעגלים שלו רק חברים שוסיפו את הדף העסקי למעגל שלהם קודם לכן.
• דפים אינם יכולים לעשות +1 לדפים אחרים
• דפים אינם יכולים לעשות +1 לדברים אחרים באינטרנט
• דפים לא יכולים לשחק משחקים.
• לדפים אין את האפשרות לשתף עם מעגלים מורחבים 

פתיחת דף עסקי בגוגל+  איך עושים זאת בפועל

יש להגיע לכלי "צור דף".  הכלי הזה יאפשר לך ליצור דף עסק בגוגל+ בצורה מידית ופשוטה (בהנחה ויש לכם כבר פרופיל אישי בגוגל+). ניתן להגיע לכלי זה גם דרך הפרופיל האישי.

לאחר מכן יש לבחור את הקטגוריה אליה משתייך העסק שלך: 

• מקום או עסק מקומי - מאפשר להכניס טלפון, להציג על המפה ולשייך לקטגוריה. מתאים לבתי מלון, מסעדות, מקומות, חנויות, שירותים ועוד.    ייתכן וקיים היום מידע על העסק בגוגל, כדי לבדוק זאת הכנס את הטלפון השייך לעסק ולחץ "אתר" אם לא נמצאו פרטים כדאי לנסות מספר אחר.אם מצאת את העסק יש לבחור בו (ניתן בהמשך לתקן פרטים שגויים). במידה והעסק לא נמצא, ניתן להוסיף את העסק ע"י לחיצה על הקישור "הוסף את העסק שלך ל-Google" – בדף זה ניתן לערוך פרטים על העסק כגון שם העסק, מספר הטלפון והכתובת, להציג מפה, להכניס שעות פעילות של העסק ועוד.
• מוצר, מותג, שירות - ביגוד, מכוניות, מכשירי חשמל, שירותים פיננסיים ועוד.
• חברה מוסד או ארגון - חברות, ארגונים, מוסדות, עמותות ועוד.
• אומנות, בידור או ספורט - סרטים, טלוויזיה, מוסיקה, ספרים, ספורט, מופעים ועוד.
• אחר - אם הדף שלך אינו מתאים לקטגוריה אחרת

כעת יש לבחור תמונת פרופיל לעסק

לבסוף, הפצת דף העסק- לאחר הכנסת תמונת הפרופיל, תוצג בפנייך האפשרות "להפיץ את הבשורה" בלחיצת כפתור אחת כל המעגלים שתבחר לשתף במעגלים הפרטיים שלך יקבלו הודעה על פתיחת דף העסק.

תתחדש, יש לך דף עסקי בגוגל+

תנאי השימוש של גוגל+ לדפים עסקיים

יש מגוון הגבלות בגוגל+ לעסקים וחשוב לדעת אותן. אלו הן העיקריות:  גוגל+ אוסרת להריץ תחרויות, הגרלות, מבצעים, קופונים או קידומים אחרים ישירות על 'דף Google+'. אבל כן ניתן להציג קישור ב'דף Google+' לאתר חיצוני. 

בנוסף גוגל+ אוסרת לעשות שום דבר לבדיקת זהותו של אורח ללא אישורו. 

זהו, סיימתם עם התהליך של פתיחת דף עסקי. זה היה החלק הפשוט. עכשיו מגיע השלב המאתגר באמת, ניהול הדף העסקי.

שיהיה בהצלחה.